מניסיוני בקליניקה הפרטית, אני רואה שוב ושוב עד כמה זוגיות בריאה היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לרווחה נפשית ולהצלחה בתחומי החיים השונים. לא פעם מגיעים אנשים לטיפול בשל חרדה, דיכאון, מתח רגשי או תחושת תקיעות – וכמעט תמיד, מתחת לפני השטח, מתגלה קושי עמוק במערכות יחסים משמעותיות.
יש לכך גם ביסוס מחקרי רחב. פרויד טען שפצעים רגשיים רבים נטועים בכשלים בחוויה של קשר, אהבה וביטחון ביחסים קרובים. אסתר פרל, מהחוקרות והמטפלות המובילות בעולם בתחום הזוגיות, מדגישה כי איכות הקשרים שלנו משפיעה באופן ישיר על החיוניות, המשמעות והסיפוק שאנו חווים בחיים.
זוגיות כמרחב לפגיעות – ולריפוי
מערכות יחסים הן מרחב המעורר את הפחדים, החסכים והפגיעויות העמוקות ביותר שלנו. דווקא משום כך, הן גם המרחב המאפשר תיקון, ריפוי וצמיחה. אותו מרחב שיצר את הפצע – יכול גם להיות זה שמרפא אותו.
זוגיות מודעת מאפשרת עבודה פנימית, התבוננות עצמית והזדמנות לרפא פצעי עבר. לעיתים אנשים נמנעים מקונפליקט, ובוחרים ב”שקט תעשייתי”- זאת בעוד שדווקא ההתמודדות הישירה עם הקושי עשויה להפוך להזדמנות עמוקה לריפוי ולמימוש עצמי.
עבודה זוגית כוללת מיומנויות רבות: תקשורת פתוחה, אמפתיה, הכלה, ויתור, הקשבה והצבת גבולות. במאמר זה בחרתי להתמקד בהתמודדות עם פגיעה בזוגיות, משום שהיא תופעה המתרחשת בכל קשר קרוב, ולאופן התגובה לכך יש השפעה מכרעת על איכות ועומק הקשר.
פגיעה, טריגרים ופצעי עבר
פגיעה בזוגיות יכולה להיגרם ממגוון מצבים: ביקורת לא מותאמת, מילה או התנהגות לא מכבדת, תחושת התעלמות, זלזול, חוסר רגישות, ועוד.
כל אחד מאיתנו רגיש לדברים אחרים. מה שעלול לפגוע מאוד באדם אחד, עשוי שלא לגעת כלל באדם אחר. הטריגרים הייחודיים שלנו משקפים את פצעי העבר, הרגישויות והחוויות המוקדמות שעיצבו אותנו.
בטיפולים אני רואה שוב ושוב כיצד הדרך שבה אדם מגיב לפגיעה משפיעה באופן עמוק על איכות מערכות היחסים שלו. אמנם במצבים מורכבים יש לעיתים צורך בטיפול זוגי, אך רבות מהבעיות נפתרות דווקא בעבודה עצמאית: כאשר מפתחים מודעות לטריגרים, לומדים לזהות את דפוסי התגובה, ובוחרים להגיב אחרת.
חשוב לזכור, הקונפליקטים עצמם אינם הבעיה – הם טבעיים ובלתי נמנעים, ואף עשויים להיות מקור לצמיחה ולהתפתחות. האופן שבו מגיבים אליהם הוא זה שקובע אם הקשר ייפגע או יתפתח.
כיצד להגיב לפגיעה בדרך אפקטיבית ובונה
להלן אתאר דרך אפקטיבית להתנהלות מול פגיעה, המבוססת על גישות טיפוליות עכשוויות- DBT, ACT, שאלו גישות המדגישות ויסות רגשי, יעילות בין-אישית ופעולות מבוססות ערכים.
- שלב ראשון: לעצור- ולא להגיב באימפולסיביות
בעת פגיעה מתעורר לעיתים דחף לצעוק, להתרחק, להיסגר, לנקום או “ללמד לקח”.
הצעד הראשון הוא לעצור, לנשום, ולא לאפשר לרגש להוביל את התגובה.
- שלב שני: לזהות ולעבד את הפגיעה
לתת מקום לחוויה הרגשית, לשיים אותה ולא להדחיק:
מה אני מרגישה?
איך זה מורגש בגוף?
מה זה מעורר בי?
באילו פצעים מהעבר זה נוגע?
- שלב שלישי: להפריד בין המעשה לאדם
בהתבסס על פרק ל”ב בתניא וגישת ה-ACT, אנו שואפים לשמר אהבה גם כאשר יש קושי עם ההתנהגות.
בעת פגיעה, התפיסה שלנו את האחר עלולה להשתנות – הוא פתאום נחווה כקר, ביקורתי או פוגעני. הרגש משתלט ומגדיר את האדם כולו.
חשוב לזכור, כי מהותו של אדם היא טובה, ואין להגדירו על פי מעשה רגעי. הבחירה היא לשמר את החיבור ולא להתרחק, גם כאשר יש צורך להציב גבול או להביע כאב.
- שלב רביעי: להגיב מתוך ערכים – ולא מתוך רגש
אנו בוחרים כיצד לפעול על פי מי שאנחנו רוצים להיות בקשר, ועל פי הערכים הרוחניים והאנושיים שלנו: כבוד, אהבה, מחויבות, חמלה ואחריות.
במקום תגובה מתוך אגו, כעס או פגיעה – אנו בוחרים חיבור.
תגובה כזו מחזקת תחושת שליטה, העצמה ובחירה, ומאפשרת צמיחה מתוך הכאב ולא הימנעות ממנו.
